S Legkim Parom ili Ironya Sudbi 1975

חשבתי שאני אכתוב לכם פוסט ארוך ומושקע על אחמד וסלים. אז חשבתי. מרוב שעבר הרבה זמן, אין סיבה לא לדחות פוסט ארוך זה בעוד שבוע. בינתיים, אחרי יותר מחודשיים של הפסקה, קבלו את הפתיח המקסים הזה לסרט שגדלתי עליו. זהו אחד מסרטי השנה החדשה, והפך לקלאסיקה בחברה הרוסית בעיקר בגללש שהוא (עדיין!) משודר פעם בשנה. הסרט עצמו עוסק באיש שמשתכר ערב השנה החדשה ועולה בטעות למטוס לסנט פטרבורג. בסנט פטרבורג הוא מגיע לבית באותה כתובת כמו ביתו שלו ונשפך שם לישון. בעלת הבית חוזרת זמן לא רב אחר כך והשאר היסטוריה.

אני רוצה שנשים לב דווקא לפתיח של הסרט, שעוצב ובוים על ידי אמן אנימציה לא מוכר במיוחד בשם ויטלי פסקוב. מחאה ברוסיה הקומוניסטית היתה "לא מקובלת" בלשון המעטה, ואיכשהו הסרטון הזה הצליח להשתחל לטלויזיה ובסופו של דבר אל לב העם.

I thought I will write a long nice post about Ahmed and Salim. It was so long since I started so there is no reason to delay this more thorough work for another week. After over two months of silence, I present to you this charming animated prologue for a movie I grew up with. This film is one of the New-Year films which became classics mostly due to the fact they were aired once a year, almost as a ritual. The film itself is about a man who gets very drunk on new-years eve and accidentally gets on a plane to St. Petersburg. There he reaches a house with the same address as his and falls asleep there. The homeowner returns not long after that, and the rest is history.
I would like to pay attention to this prologue, which was designed and directed by an unfamiliar animation artist named Vitaly Peskov. Protest in communist Russia was unacceptable, and yet this film (which is in no way political) found its way to the prime time television, and finally to peoples hearts.



links:
Irony of fate - English Wikipedia
Irony of fate - Russian Wikipedia
Vitaly Peskov - Russian Wikipedia

אנימציה סובייטית חלק ב' - Soviet animation part 2

סיוזמולטפילם ייצרו ערוץ יוטיוב שבו ניתן למצוא לא מעט קלאסיקות סובייטיות - להלן כתובת העמוד:
http://www.youtube.com/user/Soyuzmultfilm?blend=2&ob=1
(יום אחד אני אלמד לעשות לינק יפה בתוך הטקסט...)

קונטאקט - ולדימיר טרסוב 1978
סרט משעשע מאוד, שפרט להיותו מדהים, ניתן להבחין בו בשני דברים מאוד ייחודיים:
הדבר הראשון הוא השימוש הלא שגרתי במה שבתרבות המערבית מזוהה עם הפסקול של "הסנדק".
הדבר השני הוא החופש לערבב טכניקות וצורות חומריות שונות באותו סרט. פה ארחיב ואומר שאנו, הצופים, רגילים לראות סרטים שהשפה שלהם היא אחידה. אחידות השפה הזאת יוצרת עולם שלם וסגור שקל לנו יותר להתחבר אליו. הסיבה להרס חוקיות העולם הזה צריכה להיות חשובה, כלומר לתרום להעברת הסיפור. זה לא הסרט היחיד שבו נעזר הבמאי במספר שפות להפריד בין עולם פנימי של דמות לבין עולמה החיצוני, אבל זה הסרט הראשון (והאחרון) שראיתי שבו משתמשים בשפות שונות לחלוטין בשביל לאפיין דמות השונה מסביבתה.

הערות והארות בנושא זה יתקבלו בברכה.

"Contact" by Vladimir Tarasov 1978
This funny picture, besides being totally awesome, has two interesting things about it:
The first thing is the unusual usage of what is identified in the western culture with "The Godfather" soundtrack.
The second thing is the freedom to mix different looks and textures in the same picture. Here I would like to expand this topic, and say that we as viewers are used to films where the style is uniform throughout the picture. This uniform creates a fully constructed world which is much easier to bind to. The reason to destroy this set or rules which dictates this new complete world must be important, contributing to the story. This is not the only picture where the director uses several styles to distinguish between the characters different worlds, but it is the first (and the last) film I have seen which uses such a difference to characterize and enhance the characters difference from the surrounding world.

Comments on this will be warmly greeted.

"פילם פילם פילם" - פיודור חיטרוק 1973

סביר להניח שחיטרוק יחזור לבלוג הזה עוד כמה פעמים. הסיפורים שהוא בוחר לספר מכילים רבדים שמדברים לכל גיל, ברמות שונות של התייחסות ביקורתית. הסיטואציות הקומיות שנוצרות אצלו מגיעות ממקומות לפעמים מרירים מעט.

בסרט הזה הוא בוחר לדבר על העשייה הקולנועית. כמה השתנה היום מאז?

"Film Film Film" by Feodor Khitruk 1973

Khitruk will probably visit this blog a few times. The stories he chooses to tell consist of quite a few layers which appeal to any age with various levels of critical observations. The comic situations he creates come sometimes from bitter places.
In this film he chooses to talk about film making. How much changed today from then?

עוד השראה - או "אנימציה סובייטית חלק א'" More inspiration - or "Soviet Animation - Part 1"

לאנימציה האירופאית והאמריקאית שני מוצאים שונים. זו האמריקאית התפתחה מהקומיקס ואילו האירופאית מתיאטרון הבובות. נכון שבעולם המודרני הן נפגשו וכעת שואבות השראה זו מזו כך שאין להבדיל יותר, אבל אין להתעלם מההבדל הגדול שבשתי צורות החשיבה.

הפוסט הזה מוקדש לסרטונים שמהווים מבחינתי מקור השראה גדול, גם בתסריט עצמו וגם בגישה הייחודית שיש לאמן הזה, יורי נורשטיין, לעבודת האנימציה שלו.

קיפוד בערפל - 1975

כשהייתי קטנה לא הבנתי את הסרט הזה, לא אהבתי אותו, וההורים אהבו ולא יכלו להסביר למה. הוא בנוי באופן מאוד שונה ממה שאנחנו רגילים לראות בסרטי אנימציה, ובפרט בזו המיועדת לילדים. אין צבעים צעקניים, אין תנועות מוגזמות, אין פסקול מתוק. יש פסקול - ועוד איך יש. גם הריגוש שם, אלא שהריגוש הזה הוא מעט מתחת לפני השטח, מפתיע מתוך שכבות הציור והצילום של הסרט. הריגוש שמגיע ממקומות לא שגרתיים באנימציה, מקומות של עיוורון, טשטוש ואי בהירות.

הסרט מובא כן עפ כתוביות באנגלית, כמו שהוא יצא באוס, הדי וי די Masters of Russian Animation הממולץ בחום (וגם ניתן להשגה די בקלות בעידן הכה-נגיש הזה).

European and American animation have different origins. The American animation developed from comic books, while the European animation evolved from puppet theatre. It is true that in modern times they have merged into each other, but let us not ignore the great difference between those two ways of thinking.

This post is dedicated to films which are of great inspiration for me, both in the script and in the special approach this artist, Yuri Norstein, takes in his animation work.

Hedgehog in a Fog - 1975:

When I was little I neither understood nor liked this film. My parents though, loved it but could not explain why. It "works" differently then animation we are used to see, especially the work aimed for kids. No vivid colours, no exadurated gestures, no sweet soundtrack. But the soundtrack is there indeed, and so is the excitement, only it is hidden a bit underneith the surface, surprising between the layers of footage and film. This excitement comes from unusual places in animation, from places of partial blindness and blur.

The film is presented here with superb English subs, as it came out in a DVD collection called "Masters of Russian Animation". The collection is highly recommended, and quite easy to get hold of in our digital age.

Enjoy!

עוד חומר על יורי נורשטיין בויקיפדיה (אלא מה?)

http://en.wikipedia.org/wiki/Yuriy_Norshteyn

אגדת האגדות 1979:

עוד עבודה בלתי נשכחת של נורשטיין היא "אגדת האגדות". עבודה זו היא מחתרתית יותר, ולא שודרה בטלויזיה תקופת מה מפאת נושאים "שנויים במחלוקת" בהם הסרט עוסק. כאן מובא רק שליש מהסרט ואני ממליצה בחום להשיג אותו ברזולוציה סבירה יותר.

צפיתם בסרט, ולא הבנתם? זה בסדר גמור. אני עובדת על זה עד עכשיו, וזו תהיה לפחות הפעם השישית שבה צפיתי בסרט הזה. הסרט הזה לא עושה טובות לאף אחד, הוא לא מסביר ולא מבהיר. הוא אפילו לא מספר על מה הוא - וזה עדיין עובד. דוגמא לסרט שלא בנוי לפי עקרונות "יסודות כתיבת תסריט" כמו שהם מועברים בצורה קלאסית. הוא עובד עם הצופה דרך רגשותיו ולא ההגיון שלו.

Tale of Tales 1979:

Another unforgettable work by Yuri Norstein is "Tale of Tales". This work is more "underground" and was not aired for a while due to the "controversial" subjects which it presented. Here only a third of the film is available, and I strongly recommend to find it in a fair resolution.

You watched the film and didn't understand? That's perfectly OK. I am still working on it , and that would be about the sixth time I watched it. This film does not "do favours" to anyone. It does not explain or clarify its intentions. It doesn't even tell us what is it about - and it still works. An example of a film which is not constructed on the "basics of screenplay writing" in the classic meaning. It works with the viewers emotions and not with his reason.

Additional material on "Tale of Tales":

http://en.wikipedia.org/wiki/Tale_of_Tales_(film)